אפיון דמותו של דניאל

בירצוני לספר לכם על דניאל שהוא דמות מספר "ילד הכרובית".

הדמות הוא דניאל.

הגיל שלו 9.

דניאל ניראה כך:שיער אוך שחור וחלק עיניים כל הזמן זוהרות כמו נורות , פנים לבנים - לבנים.

הוא נולד בתוך כרובית וגדל בכפר קטן.

מישפחתו הייתה:אמא ציפורה ואבא גיורא ולסבא קראו צבי.

הוא היה תלמיד בבית ספר.

החברים שלו צחקו עליו וליגלגו עליו.

החברים שלו חשבו שהוא ילד מוזר.

דעתי על מעשיו שהוא:אמיץ מאוד וגיבור שיכול אפילו להגיד מול המורה יוסף והחברים שלו שהוא נולד בתוך כרובית.

שדניאל הוא מיוחד וגם מוזר.

וזה לא יפה שהחברים שלו צוחקים עליו כניראה שבאמת הוא מאוד מוזר.

דניאל הוא אהב לשחק מחבואים.

ערי בירה מה קיסמן?

לכל המדינות בעולם יש עיר בירה.

המיוחד בעיר הבירה:ששם יושבים מוסדות השילטון:משרדי ממשלה , משכנו של ראש הממשלה , נשיא , מלך וכדומה.

שם יושבים שגרירים ונציגים רשמיים של מדינות זרות.

פעמים רבות עיר הבירה היא עיר הגדולה של המדינה.

לדוגמא : ירושלים:בירושלים יש את הבית במישפט העליון , בתי כנסת...

העיר הבירה ירושלים היא עיר העתיקה עתיקה.

זו עיר של דוד המלך.

בית המקדש , הכותל המערבי.

ירושלים היא עיר הבירה של ישראל , בירושלים גרים יהודים , ברבע היהודי ליד הכותל.

בירושלים יש את משרדי הממשלה משכן הנשיא , מוסדות חשובים , של המדינה ועוד..

ירושלים - היא עיר בירה של ישראל.

אני הייתי שם נכנסתי לכותל והכנסתי פתק.

כיף מאוד לבקר בירושלים.

עץ הקסום

בירצוני לספר לכם על העץ הקסום
שמימנו מייצרים הקקאו.
עץ הקקאו הוא ירוק -עד ,הוא מכוסה בעלים ירוקים ,כל ימות השנה ,ואינו עומד בשלכת.
מתוך פרי הקקאו נימצאים זרעים הניקראים פולים.
הפולים מאורכים ,ציבעם חום-שחור וטעמם מר מאוד.
לפני מאה שנה גילה חוקר הולנדי שאפר להפיק אבקת קקאו.
כלומר שוקו וחמאת קקאו מפולי קקאו - שוקולד.
מאז אותם ימים ממשיכים לייצר שוקולד ולשפר את טעמו,ולהכין מימנו מאכלים מתוקים וטעימים.
8.הכותב בחר ליקרוא לקטע "עץ הקסום" כי
זה עץ 1 בג'ונגל שאפשר לייצר מימנו שוקולד טעים
הוא גילה שאם ממיסים את אבקת הקקאו במים רותחים מתקבל משקה טעים , הידוע כיום בשם שוקו.
החוקר גילה גם,שאם מערבבים את אבקת הקקאו עם כמות של חמאת קקאו ומויפים סוכר מתקבלת עיסה שטעמה מופלא.
כך נוצר השוקולד.

מאז אותם ימים ממשיכים לייצר שוקולד.

לשפר את טעמו ולהכין מימנו מאכלים מתוקים וטעימים.

אני מאוד אוהבת שוקו.

גם אני מאוד אוהבת לאכול שוקולד זה הכי טעים מאוד וגם מתוק מתוק מתוק!.

מהעץ הקסום מייצרים קקאו.

אפילו מגרגירים קטנים של פולים מרים, מייצרים מימנו מאכל שכל העולם אוהב אותו וגם משקה והם ניקראים שוקולד , ושוקו!.

יום קהילה ומישטרה

היום ביום רביעי 21.4.10 היה בבית סיפרינו יום קהילה ומישטרה ראינו את הרובוט המישטרתי של המישטרה.

המישטרה הפעילה את הרובוט הראו לנו והסבירו על הרובוט הרובוט ניראה כמו טנק קטן.

ראינו גם את סוסי המישטרה.

השוטרים הסבירו לנו איך הסוסים עוזרים להם לימצוא דברים ואנשים חשודים.

ראינו את התחנה של המג"ב שם היה מחסום למכונית שהנהג שלה עשה משהו לא בסדר עם המכונית.

היה גם תחנה של זיהוי פלילי ראינו איך הם מזהים את טביעת האצבעות של האנשים החשודים , שמים במחשב שלהם ליבדוק מיזה.

פגשנו גם וטרינר עם כלב של המישטרה וליטפנו אותו הוא היה מאוד חמוד.

המישטרה הסבירה לנו איך הכלב עוזר להם.

בסוף יום קהילה והמישטרה , הייתה תיזמורת של המישטרה והם ניגנו במנגינה יפה וכולם שמחו.

אני הכי אהבתי שלוש תחנות:

1.תחנה של הכלב החמוד בגלל:שליטפנו אותו להסבירו לנו איך הוא עוזר להם.

2.תחנה של הסוסים כי : אני אוהבת סוסים והסבירו לנו איך הסוסים עוזרים להם.

3.התחנה השלישית שאני אוהבת זה של התיזמורת כי: זה היה מאוד יפה והמנגינה מ-ה-מ-מ-ת!.

התיקווה

"התיקווה" הוא המנונה הלאומי של מדינת ישראל,ובעבר נמנונה של התנועה הציונית.
ההימנון כולל ,בשינויים קלים,את שני הבתים הראשונים משירו של נפתלי הרץ אימבר,אשרחובר בשנת 1878 ,עת ביקר את אימבר בארץ ישראל.

לחנו של השיר הנו לחן עממי רומני,אשר הוצמד לו על יד שמואל כהן.

ההימנון אומץ רשמית בחוק בשנת 2004 ,אף על פי שהושר כהימנון מאץ קום המדינה .

מילות ההימנון

כל עוד בלבב פנימה

נפש יהודי הומיה

ולאפתי מזרח,קדימה

עין לציון צופיה-

עוד לא אבדה תיקוותינו

התיקווה בת שנות אלפיים

להיות עם חופשי בארצינו

ארץ ציון ירוליים.


את ההימנון שרים לפני משחקי ספורט חשובים וגם בבית הספר אחרי הטקסים.

שומר מסילת הברזל / לוין קיפניס

ליד מסילת הברזל היה בית קטן.
בבית גר שומר המסילה עם אשתו ועם בנם הקטן שלמון.
יום יום בדק השומר את פסי הרכבת וסימן לרכבת,אם הכל היה בסדר ,לקח דגל ירוק,ואם המסילה לא בסדר,אז,הוא לקח דגל אדום.
גם בלילה ,אבל לא בדגל,בפנס שהיה בסדר בפנס לבן ואם לא בסדר,אז,בפנס אדום.
פעם אחת לקח השומר איתו את שלמון בנו ליבדוק את המסילה והיה מוסר לידו את הדגל ביום,ואת הפנס בלילה.
שלמון שמח מאוד.
בליל חורפי אחד,חלה שומר המסילה ולא יהיה מי שיצא לקראת הרכבת העומדת לבוא.
"מה לעשות?"אמר שהשומר.
אמר שלמון:"אני אצא לקראת הרכבת ,אינני מפחד!".
"קטן אתה בני!" אמרה אימו.
אך האב אמר:"אין דבר,יכול שלמון ללכת ,אני סומך עליו".
השומר אמר לשלמון:"בדקתי היום את המסילה והכל בסדר תיקח פנס לבן".
אז שלמון הלך למסילה,ופתאום היתה רוח חזקה רעמים וברקים ואז שלמון לא ידע מה לעשות.
לאושרו (לאושר שלו) היה לו חולצה אדומה,
שלמון פשט את חולצתו עטף בה את הפנס הלבן והרי יש לו פנס אדום.
הוא עמד בין פסי הרכבת השבורים ואת הפנס אדום הרים למעלה,למעלה...
ושפתיו מילמלו:"הלוואי שהנהג הרכבת יראה את הפנס האדום ויעצור.
אם הוא לא יראה את הפנס האדום יקרה אסון".
על עצמו הוא לא חושב בכלל וליבו דופק דופק....... "שהאנשים ינצלו".
הוא שמע קול:שיק-שק! שיק-שק!... והוא ראה שתי עיני אש...
והינה צפירה הארוכה :טו..... טו-טו-טו......טו-טו.....
והרכבת טסה-רצה מהר.
שלמון רץ ומנפנף עם הפנס האדום והנהג ראה את הפנס האדום,הרכבת התחילה לנסוע לאט לאט עד שעצרה .
הנוסעים ראו את הפסים השבורים והבינו את אשר עשה השומר הקטן.

אני מסכימה עם גילי כי:היא אמרה:"ששלמון עשה מעשה אמיץ ואחראי".
אני אפילו מפחדת לעשות דבר כזה שאפילו כדי להציל את האנשים בקור וברעמים, שלמון פשט את חולצתו , ואולי היה לו קר?.
שלמון מאוד מאוד אמיץ ואחראי.

דוגמאות מהסיפור:
"עומד שלמון בין פסי הרכבת השבורים את פנסו האדום הוא מעיף למעלה למעלה וליבו דופק דופק ראשו סובב סובב שלמון נשא את רגליו ורץ לקראת הרכבת , רץ ומנפנף בפנס האדום וקורא בקול "אסון אסון.....".

חוויה מחופשת פסח

שלום,לי קוראים ילנה ואני רוצה לספר לכם מה עבר אליי בחופשת פסח.

ביום חמישי סבתא שלי קנתה לי חתול קטן ג'ינג'י.

אני הלכתי לסרט :"הדרקון הראשון שלי".

היה לי מאוד כיף.

הלכתי לקניון"עזריאלי" היה שם כיף,בקניון עזריאלי.

אמא שלי קנתה לי מנופול חשמלי ורגיל יפה מאוד.

שמחתי מאוד שבאתי הבייתה שיחקתי עם אבא שלי במונופול כל הזמן אני מנצחת אותו.

ביום שבת,שישי ושני בסוף החופש , לקחנו את סנדרה לגן התישע.

שיחקנו צבענו,ציירנו וגזרנו והיה מאוד כיף.

ביום אחת הלכתי לחברה הראשונה שלי בחיים שקוראים לה :"דניאלה" ללונה - פראק.


הלכנו למתקני מישחקים ליד קניון הגדול,

היה לי מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד כייפי ונעים והיה הכי הכי הכי כייפי שלא היה לי אף פעם.

גם הלכתי לקניון הגדול פעמיים בפעם הראשונה אמא שלי קנתה לה ולי נעליים ובפעם השנייה הלכנו לאכול גלידה וליקנות

בגדים לאמא שלי לאבא שלי וגם לי.

ביום שבת שיחקתי עם החתול שלי אצל סבתא שלי שהיא קנתה לי אותו אמא שלי אמרה לי"שהוא חתול יפה מאוד ותודה

לסבתא!!".

היה לי מאוד כיף בחופשת פסח כי את ליל הסדר הכייפי שהיה בשנים האלו חגגתי אצל סבתא שלי.

אצל סבתא שלי שאני אמא אבא סבא וסבתא שלי חגגנו את ליל הסדר אז נפל לי חצי מצה והחתול שלי שקוראים לו"מיצי" אכל

את המצה וזה היה מאוד מצחיק!!!!!!.

נהנתי הכי הכי הכי שהיה לי בחיים שלי וגם שחכתי להגיד שסבתא שלי קנתה לאמא שלי ולעצמה "לפטופ" אז סבתא שלי אמרה

לי שהיא לא צריכה "לפטופ" והלפטופ של סבתא שלי היה שלי שמחתי מאוד בחופשת הפסח יותר מכל חופש אחר שהיה לי

בחיים שלי!!!!!.

יום הספורט

ביום שלישי 16.3.10 היה יום הספורט אני הופעתי עם שירה ואיב.
בהתחלה איב עשתה גלגלונים ואני עשיתי גשר היא עברה מתחתי.
שירה היתה מאחורינו ועשתה סיבובים וגשר מיוחד.....
אחר כך היסתובבנו (אני ואיב) היא עשתה גלגלון וגשר אני עברתי מתחתיה.
אחר כך ישבנו הרמנו רגל ועוד רגל -קפצנו.
איב עשתה שפגת ואני החזקתי לה את הידיים .
איב עשתה גלגלונים עשיתי גשר עם הידיים, שירה עברה פעם אחת , היא עברה רגיל אחר כך היא הפרידה (בפעם השניה - שירה עברה) ועשינו גשרים מיוחדים ורגילים.
היה תחנות של יום הספורט .
בתחנת כדורסל אני קלעתי סל והיה לי מאוד שמח וכיף ביום הספורט!.
-הסוף-.

הצלת יערות הגשם!

תושבי ישראל! העצים היערות הגשם הם כמו ריאות הירוקות של כדור הארץ אם תכרתו אותם אנחנו לא נהיה בחיים ולא יהיה חמצן!.
יערות הגשם הם שטחי אדמה גדולים , והעצים גודלים שם בצפיפות ולגובה של 80 מטרים.
שמם ניתן להם בגלל כמויות הגשם האדירות שיורדות בהם.
בזכות הגשם הרב אדמת היער מכוסה שכבות של צמחיה עבותה.
יערות הגשם הם גן עדן לבעלי חיים רבים הטמפרטורה ביערות אינה חמה מגי ואינה קרה מדי , יש בהם שפע של מים ומזון.
אם יערות הגשם נכחדים כי אנשים כורתים ומשלימים למדינות עניות.
נציל את יערות הגשם:נכתוב כתבות , להסביר לאנשים שיערות הגשם הם כמו "הריאות ירוקות" של כדור הארץ נפרסם בחדשות , נחוקק חוקים נגד כריתת עצים , נפנה לראשי ממשלות.
אחרי מה שקראתם מה שאני כתבתי מקווה "שלא לכרות עצים ! ! ! "

שמי הוא:

Custom Birthday Card

מסבירים ישראל - כינרת

ברצוני להמליץ לכם להכיר את הכינרת שלנו.

הכינרת היא ימה בארץ כינרות.

זהו האגם הגדול ביותר בארץ ישראל אשר מכיל מים מתוקים ומהווה את אחד ממקורות מי השתייה וההשקיה הגדולים בישראל.

לפי דעה רווחת , השם כינרת , נגזר מןן המילה "כינור" , נובע מצורתו של האגם - צורת כינור.

לכינרת חשיבות גדולה בנצרות לפי אמונה הנוצרית ישו הילך עליה , הטביע בה שדים וביצע את נס הלחם והדגים בסמוך לה.

הכינרת הוותה בכל הדורות השראה לאמנים ויוצרים בזכות יופיה וקסמה והנופים הנשקפים ממנה , בעיקר הר חרמון.

אני ביקרתי בכינרת ושחיתי בה עם אמא ואבא שלי- במים המתוקים שלה. זה כיף להיות שם רואים את העיר טבריה ,הלכתי לשם אבל היה לי יותר כיף בכינרת מאשר בטבריה.

אתם יכולים לבקר את הכינרת של ישראל!! ואם זה רחוק לכם תוכלו לדעת עליה..

חוויה מחג פורים

בפורים אני התחפשתי למלכת חתולה,מכשפה.
אני הייתי במקום שנקרא:"הגושרים"ביום שישי ב - 5 בערב נסעתי לשם אני אבא שלי ואמא.
הגעתי למלון והביאו לנו חדר יפה וכרטיס שנוכל ליפתוח וליסגור את הדלת.
אחרי שסמנו את הדברים שהבאנו מהבית למלון ואני פתחתי את הדלת של החדר ראיתי מתנה יפה מאוד ושם היה תחפושת של מכשפה יפה וגם התמונה של התחפושת.
שמחתי מאוד!
אחר כך הלכנו לישון כי היה הערב.
בבוקר קמתי פתחתי את הדלת של החדר והיה עוד מתנה :היה הזמנה למסיבת פורים.
היתחפשתי לתחפושת שהם הביאו לי וירדנו עם בא ואמא שלי לחדר אוכל.
כלנו וירדנו למסיבה והיה כיף מאוד שרנו רקדנו וגם כל אחד הציג את התחפושת שהביאו לו.
אני עליתי לבמה וגם הביאו לי ציפורנים יפות ושחורות והתחפושת של המכשפה למתנה.
כולם פחדו ממני עי הייתי מכשפה.
אחר כך הזמינו את כל המלון והלכנו לגן חיות.
ראינו שור והוא ראה אותי הוא ניבהל ופחד כי הוא היה עוד קטן ואני צחקתי.
השור רצה לצאת אבל הוא נרגע.
הלכתי עם ההורים שלי לבריכה מחוממת הביאו לנו מתנה גלגל שבו היה ציור של לייצן , אוזני אמן , רעשן...... לישחות וגם בגד ים לאמא ואבא שלי וגם לי של ציור פורים.
אחר כך הלכנו לחדר אוכל לאכול אחרי זה הלכנו כל אחד לחדר שלו ליראות טלוויזיה.
אני ראיתי עם ההוריםשלי את הסידרה :"נשות הטייסים".
בערב הלכנו לישון וביום ראשון ירדנו לחדר האוכל והיה לנו בחוץ מופע נגינה ושירים של פורים.
אני שרתי עם אמא ואבא שלי על "אני פורים , אני פורים!....".
אכלנו אוכל בצהריים וראינו את הסידרה בטלוויזיה "נשות הטייסים" והלכנו לישון.
ביום שני התארגנתי ללכת הביתה, ובבית שמחתי מאוד מאוד שהלכנו לשם , ובדיוק סנדרה התקשרה אליי וסיפרתי לה
הכל על מה שהיה לי בחופשה.
היה לי מאוד כיף בחופשת פורים.

האם כדאי לגדל חיית מחמד בבית.

כדאי לגדל חיית מחמד בבית.

כי זה מגדיל את האחריות של הילד

צריך להוריד אותו לחצר , ולצאת איתו לטיולים.

זה מהנה מאוד

משחקים איתו מחבקים אותו.

חיית מחמד שןמרת על הבית כי אפשר להישאר לבד בבית בלי לפחד.

ויכול לשמור עלי.

סיכום :

אחרי שקראתי את מה שכתבתי אז כדאי לכם ליבחור בזה.

כי הוא מתוק , אפשר ללטף אותו והוא חמוד משחקים איתו ועוד

דברים כיפיים עושים איתו כל הזמן אומרים שכיף לגדל חיית מחמד בבית.

חג פורים שמח!

6.אני מספרת על פורים שיהיה ביום שישי:

אני ממליצה על התחפושת:חתול.

כי:חתול הוא חמוד ועם נצנצים.

כיף מאוד להיתחפש לחתול.

בעיקבות השיר "אולי אני יהיה מלכה?" היא לא היתחפשה לאף אחד.

אני יהיה חתולת מלכה וחברה שלי ניקול תיהיה הנסיכה שלי!.

זה יפה מאוד!.

כיף לי להיתחפש לחתולה.

מחר זה היום הכי כיף שלי!.

משלוחי מנות,תחפושות! זה כיף מאוד.

ניראה לי שיהיה כל מיני פעילויות יפות וכייפיות מחר בפורים!.

אני אוהבת מאוד מאוד מאוד את חג פורים.

אני יביא מחר סלסילה בינונית ובא כמה ממתקים טעימים (זה המשלוחי מנות שלי!).

חג פורים שמח לכולם!.

חתולי זה החיה שאני הכי אוהבת !!!!

ג'אנר הומור

ברצוני להמליץ לכם על הסיפורים:
הרשלה,ג'וחא וחכמי חלם ונראה לי שיהיה מאוד מעניין לקרוא את הסיפורים האלה שהיגיעו מארצות רחוקות.
המשותפים בסיפורים שהם:"
מצחיקים מאוד יש להם מוסר השכל.
לג'וחא מוסר ההשכל:
יהיה שיש תשובות שיש להם 2 משמעויות.
הרשלה:
שלא צריך לפחד מאנשים שאומרים :
"אני אעשה משהו לא טוב!".
לישאול מה תעשה לי?.
חכמי חלם:
שמוצאים רעיון למשהו צריך ליבדוק שהרעיון מתאים לו.
יש לדמויות בסיפורים שמות מצחיקים:
"הרשלה,ג'וחא וחכמי חלם.
הרשלה הוא דמות מסיפור.
הוא בא מיפולין,
הוא מצחיק מאוד הוא מספר בדיחות.
הוא מטייל בכפרים.
אני ממליצה על הסיפורים כי:
הם מאוד מעניינים ,מצחיקים וכייפים ליקרוא אותם!.
דוגמא:
בסיפור של ג'וחא:
ג'וחא בא למיסגד ושאל את כל המיתפללים:"אתם יודעים מה ברצוני לומר לכם"?.
כל המיתפלילים אמרו:"לא".
ג'וחא ענה:"טוב,אם אתם לא רוצים שאני יספר לכם מה ברצוני לומר".
ג'וחא בא למיסגד בשבוע הבא ושאל את כל המיתפללים:"אתם יודעים מה ברצוני לומר לכם?".
כל המיתפללים ענו:"כן".
ג'וחא ענה:"טוב,אם אתם יודעים מה ברצוני לומר לכם אז למה שאני אגיד לכם כי אתם יודעים!.
ג'וחא בא למיסגד בשבוע השלישי ושאל את כל המיתפללים:"אתם יודעים מה ברצוני לומר לכם?".
חלק מהמתפללים ענו:"כן".
וחלק השני אמרו:"לא".
ג'וחא אמר:"מי שיודע מה אני רוצה לומר לכם אז יגיד למי שלא יודע מה אני רוצה להגיד לכם".
אני ממליצה לכם כיתות ב' שתיקרוא את הסיפורים הרשלה,ג'וחא וחכמי חלם.
הם מאוד מעניינים כיפיים ומאוד מאוד מאוד מצחיקים.
תקרוא את הסיפורים של הומור:
הרשלה,ג'וחא וחכמי חלם ואם תאבו את הסיפורים אז תודו לי.
אני מרגישה שכיף מאוד ליקרוא את הסיפורים ההומור וגם הם מצחיקים אני ממליצה ליקרוא את הסיפורים כי הם מרתקים,מצחיקים,ועוד תהנו מהסיפורים:
הרשלה,ג'וחא וחכמי חלם.

מעשה בירח שאינו זורח

חכמי חלם היו טיפשים מאוד.
הם גרו בפולין בעיר חלם.
יום אחד הם חזרו הבייתה בלילה כשהיה חושך ולא היה ירח בשמים.
והרב שלהם נפל לתוך הבור.
אלתר אמר:"מה נעשה שלא יהיה חושך בלילה?".
כולם חשבו וחשבו .
קם לייזר ואמר:"שמתי לב,שיש בלילות שאין בהם אור מהירח,ויש לילות שיש את הירח והאור שלו."
כולם נידהמו מדבריו.
לייזר המשיך ואמר:"ניקח גיגית מלאה מים וכשיהיה אור בירח (שהירח זורח) וזה יופיע במים ניקשור את הגיגית בשקיות ולא ניתן לירח ליברוח."
מוסר ההסכל הוא:
שממציאים פיתרונות לבעיה צריך ליבדוק שהפיתרונות מתאימים לבעיה.
פיתרונות לבעיה:
לקחת נרות,
לתקן את הבור,
פנסים,
אורות.
מה שמצחיק בסיפור:
שלייזר אמר:
לקחת גיגית מים ושמופיעה הירח ליזגור את הגיגית בשקיות,שהירח לא יברח ויהיה להם אור ולא חושך (זה רק הישתקפות.)

ג'וחא נואם במסגד

ג'וחא הוא אדם ערבי.

הוא היה מספר בדיחות.

הוא דמות מסיפור.

ותמיד היה מבולבל.

קצת דומה להרשלה.

הוא מאוד טיפש.

ביום אחד ג'וחא בא למסגד.

הוא שאל את כולם :"אתם יודעים מה אני רוצה להגיד לכם?".

כולם אמרו:"לא".

ג'וחא ענה :"טוב בסדר לא כדאי להגיד לכם ולא תדעו מה אני רוצה להגיד",והלך.

שבוע אחרי ג'וחא שוב בא למסגד ועוד פעם שאל:"אתם יודעים מה אני רוצה להגיד לכם?".

אחר כך ענו המיתפללים:"כן".

ג'וחא אמר:"טוב אם אתם יודעים מה אני רוצה להגיד לכם אז מה צורך לומר לכם?."

שבוע אחרי עוד פעם הופיע ג'וחא ואמר :"אתם יודעים מה אני רוצה להגיד לכם?".

חלק אמרו :"כן" וחלק אמרו :"לא".

ג'וחא אמר :"מי שיודע מה אני רוצה להגיד לכם יגיד למי שלא יודע מה אני רוצה להגיד לכם".

מוסר ההשכל הוא:

לא צריך לענות ב"כן או "לא" אפשר בתשובה אחרת וגם צריך לענות בתשובה מלאה.

משמצחיק בסיפור:

שאף אחד לא ידע מה ג'וחא רצה להגיד וכולם אמרו:"כן".

שהם יודעים מה ג'וחא רצה להגיד,

וג'חא אמר מי שיודע מה אני רוצה להגיד אז הוא יגיד למי שלא יודע מה ג'וחא רוצה להגיד.

הכנת עפיפונים

ביום שישי ביום המישפחה שהיה בבית הספר אבא של גילעד (אילן) היסביר לנו איך מכינים עפיפונים.
אבא של גילעד (אילן) נתן לנו קרשים מחוברים ,ואנחנו לקחנו חוט וקשרנו מיסביב לקרשים,אחר כך היה הפסקה וכל ילד הלך ליקנות אוכל אני לא קניתי אוכל ואני המשכתי בעפיפון: לקחנו נייר חום והידבקנו מיסביב לחוטים שקשרנו מסביב לקרשים,ואבא של גילעד (אילן) נתן לנו ניירות ציבעוניים והיינו צריכים להדביק וליגזור מה שרוצים.
אני גזרתי אחר כך והידבקתי פרפר יפה מאוד בכל מיני צבעים!.
אני היצטלמתי על העפיפון היפה שעשיתי.
אחר כך מי שסיים היה צריך לרדת לחצר ולעיף את העפיפון היה לי מאוד כיף ,בהתחלה חשבתי שזה יהיה קשה מאוד אבל ניסיתי וזה היה קל מאוד בעזרת שאילן (אבא של גילעד) עזר לנו!.
היה צילצול הלכתי הבייתה עם אבא שלי והוא אמר :"איזה מן עפיפון יפה!".
אמרתי לו :"תודה!".
וגם הראתי לאמא שלי והיא אמרה גם יפה אמרתי לה תודה,אחר כך אחרי 2 ימים הגיע יום שני וחניתה אמרה לנו לעשות חוויה על הכנת העפיפונים ביום שישי ואיך שאבא של גילעד (אילן) עזר לנו!.
שמחתי ביום שהכנו עפיפונים והיה לי כיף מאוד!.

הרשלה

הרשלה הוא הדמות דמיונית.
שמו היה הרשלה.
הרשלה נולד בפולין.
הרשלה היה מטייל בכפרים.
הוא אהב לעשות בדיחות מצחיקות.
פעם אחת היה הרשלה יהודי עני ,הוא אהב בדיחות מצחיקות ,ליצחוק ותמיד הוא אהב להיות שמח.
הוא נכנס למסעדה והזמין ארוחת ערב.
האישה של המסעדה ראתה שהוא עני ולא נתנה לו שום אוכל.
הוא צעק על האישה:"אם לא תתני לי אוכל אני אעשה מה שאבא שלי עשה".
האישה פחדה והזמינה לו אוכל.
האישה שאלה את הרשלה:"מה אבא שלך היה עושה?"
הרשלה אמר: "אם הוא לא מצא אוכל הוא היה שוכב לישון רעב."
אני למדה מהסיפור ש:
לא צריך לפחד מאנשים שאומרים משהו רע שיעשה לי פשוט לישאול מה תעשה לי".

רפלקציה - למה צריך תגובות?

בבלוג מגיבים לי חברים,ואני מגיבה להם בחזרה,לאותם חברים שהגיבו לי,וגם לחברים אחרים שלא הגיבו לי,ככה הם יגיבו לי חזרה.

צריך להגיב בבלוג:אם אני מגיבה לכיתה שלי אני גורמת להם שימחה בתגובה הטובה שכתבתי להם.

אפשר להגיב לא חיובי לאחרים אבל להישתדל לא לכתוב תגובות לא טובות.

לכתוב תגובות:יפות ,תרבותיות ,מנומסות וגם לא להעליב אותם.אני מרגישה שמישהו מגיב לי טוב:אז אני יודעת שהם אוהבים את הבלוג שלי ואת הרשומה שכתבתי (איפה שהם הגיבו לי).

ושמגיבים לי רע :אז אני יודעת שהם לא אוהבים את הרשומה שכתבתי אם הם לא מסכימים ועוד .....אבל אף פעם לא הגיבו לי רע רק משהו טוב הגיבו לי!.

אני מאוד אוהבת להגיב לאחרים בבלוג כי:אחר כך יגיבו לי חזרה וגם שהם היו חברים

שלי מהתגובה היפה כשכתבתי להם,אף פעם אני לא עושה תגובה לא יפה רק אם אני לא מסכימה,אפשר לתקן משהו אבל אף פעם אני לא מעליבה חברים בבלוג שלהם!.

אני מאוד נהנתי ליקראו את התגובות שהם רושמים לי וגם שהחברים קוראים את התגובות שלי!.

ואני אוהבת את הבלוגים של אחרים וגם שלי!.ואני מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד אוהבת את הבלוג של חברה שלי "סנדרה"!!!!!.

לנקום או לא לנקום

זיוית וליהי ישבו בכיתה זו ליד זו.
באותו יום כשהיגיעו לתחנת האוטובוס זיוית שכחה לקחת כסף לנסיעה.
ליהי שאלה את זיוית:"אין לי ברירה אני אלך ברגל".
ליהי לא הציאה לה הלווה,אמרה שלום והלכה.
אמרה זיוית:"ודאי אין לה כסף להלוות לי.
ליהי עצרה ליד בית קפה קנתה גלידה ופסק זמן.
זיוית הגיע הבייתה מותשת,אגלי זעה נטפו ממצחה,יום שרבי היה באותו יום.
ראשה כאב,עורה נסרף ,היא פתחה את הדלת המקרר ושתתה הרבה מים בעולם היא לא שתתה ככה הרבה מים.
עברו שלושה חודשים.
וליהי השתתפה בתחרות נגד זוהר.
היא נעלה נעלי ספורט ליהי קשרה אותם והם לחצו לה ליהי ביקשה מזיוית נעליי ספורט שלה זיוית חשבה במוחה:לנקום או לא לנקום.
דעתי על המעשה:
זיוית צודקת ליהי ראתה שאין לזיוית כסף לנסיעה באוטובוס אז ליהי הייתה קונה לעצמה גלידה ופסק זמן.
זה לא כל כך חשוב אז היא הייתה קונה לזיוית מים בדרך הבייתה שלה כי:
הדרך של זיוית ארוכה.
אני הייתי נוקמת כי:
אם ליהי הייתה חברה שלי לישתות מים זה יותר חשוב מחברות.
גם ככה ליהי לא הייתה חברה טובה מהנשף היא הייתה חברה רגילה.

טיול לנחל אלכסנדר

ביום שלישי 2.2.10 אתמול הלכנו לנחל אלכסנדר כל כיתתי והמחנכת חניתה בבוקר.
בנחל אלכסנדר הייתה לנו מדריכה שאמרה לנו שהנחל מתחיל בנתניה עד שנישפך לים.
הלכנו לים,ראינו צדפים ואבנים בחוף הים.
היה שם כיף.
נכנסנו למקום שאנשים לומדים לשוט בספינה אכלנו ממתקים ארוחת בוקר וגם צהריים.
הלכנו לחדר יפה ששם יש את הצבים שחלק מהםפצועים ולחלק בריאים ושלמים.
גם ראינו איש שמנקה צב-ים.
וגם הכנו כמו מדליות של "לישמור על הצבים!."
היה לי כיף מאוד הכי שבעולם וזה הטיול הכי כיף שהיה בשנה הזאתי!!!!!.

ביקור בחווה החקלאית

ביום רביעי 27.1.10 הלכנו לחווה החקלאית כל כיתתי והמחנכת חניתה.

בחווה היתה לנו מדריכה שסיפרה לנו למה אוכלים פירות יבשים.

אחר כך היסתובבנו בחווה והמדריכה הסבירה לנו מה יש בחווה וסיפורים גם על עץ הזית הרחנו את הנענע ,פרחים סגדלים

ועוד.... הלכנו לחממה היה שם חום חזק המדריכה סיפרה לנו למה חם,כי הם נותנים לפרחים להרגיש כאילו עכשיו קיץ.

אחר כך המדריכה נתנה לנו שתיל של נענע,הלכנו לאכול וחזרנו לכיתה אני וסנדרה אמרנו ביחד שהיה כיף מאוד!.

נהנתי מאוד היה לי שמח בלב וכיף הכי שבעולם!.

האחריות

אני בוחרת לנטוע בכיתה אחריות כי:
אני אחראית לעשות שיעורי בית,
להביא לכיתה את הציוד שצריך לבית הספר,
להתנהג יפה בשיעורים,
לא לפטפט בשיעורים,
להיות ילדה טובה בבית וגם להיות ילדה טובה בבית הספר.

נטיעות וזכויות

פעם אחת היה איש שקוראים לו חוני.

הוא ראה איש זקן שנוטע עץ חרוב.

שאל חוני את הזקן:"אחרי כמה שנים יתן העץ את פרותיו"?.

ענה הזקן:"עוד 70 שנה".

המשיך חוני ושאל:"אתה תזכה לחיות עוד 70 שנה ולאכול את פרותיו של העץ"?.
השיב לו הזקן:"כשבאתי לעולם אבותי נתנו לי הרבה עצי פירות וכך אני עושה לבני".

ישב חוני לאכול ליד העץ ונרדם חוני ישן 70 שנה,ושהוא ישן 70 שנה הוא קם וראה ילדים על יד עץ החרובים אוכלים את הפירות,שאל חוני את הילד:"אתה הזקן"?.

השיב לו הילד:לא אני בנו של הזקן שנטע לנו את עץ החרובים"!.

מוסר ההסכל הוא:

שהזקן בא לעולם הוא ראה הרבה עצים של פירות וכך גם הוא עושה לבניו.

שמירה על עצים בעולם

מאוד חשוב לשמור על העצים ולמחזר:

לשמור על העצים כי:העצים נכרתים בעולם וזה לא טוב מהעצים מכינים ניירות,ספרים,מחברות,פינקסים,חשבונות לתשלום ,אריזות ועיתונים.

שאדם כורת את העצים אז לא נישאר יותר חמצן מהעצים.

מחזור כי:צריך למחזר הרבה ניירות יכרתו יותר עצים ולא ישאר יותר חמצן בישביל בני-אדם.

זה גרוע מאוד, אם לא נושמים אז חייבים הרבה הרבה עצים ושלא היכרתו אותם!.בבקשה, אל תכרתו עצים וצריך למחזר ניירות!.

מכתב לחברה

לסנדרה חברתי הטובה!

ביום רביעי 30.1.10 אני חוגגת את ט"ו בשבט.

את מוזמנת אליי ב-5 בערב נאכל פירות יבשים,נראה את השקדיה ואת השקד שצומח עליו.

הפרחים שהצבעים שלהם ורוד-לבן.

היהיה מאוד כיף נשב על כיסא יפה ונאכל את כל פירות היבשים שצריכים ויש בט"ו בשבט.

רציתי לספר לך משהו :

בחורף השקדיה ערומה,

ובקיץ השקדיה יפה,פורחת עם הפרחים לבן-ורוד וגם שקדים ביחד.

בואי בשעה שכתבתי .

ממני:חברתך הטובה ילנה!.

תמונה היפה של "למה צריך בלוג"

למה צריך בלוג?

אני אוהבת שיש לי בלוג כי

אני רוצה שכל העולם (מי שרוצה)יגיב לי בבלוג.

אני אוהבת לכתוב במקלדת מאשר ליכתוב בעיפרון (בעיפרון כשכותבים הרבה אז היד כואבת אבל זה לא נורא כי צריך ללמוד ולהיות חכמים!).

אנשים מכל העולם יכולים ללמוד שפות חדשות.

כיף לי לכתוב על הרפתקאות שעברתי,ואני יכולה ליזכור את הדברים שהיו לי ושכחתי ,גם כיף לי להסיף תמונות לבלוג שלי וגם רשומות חדשות שאני כותבת.

"זה הבלוג שלי ואני כותבת שם הרבה רשומות חדשות".

קטע מידע על בעלי-חיים

דינוזאור

לדינוזאור יש שיניים חדות והוא היצור הכי גדול בעולם.

הוא נראה מפחיד וזה נכון!הוא הכי חזק שהוא אפילו יכול להרוג בן-אדם(אם הדינוזאור דורך עליו).

כשהוא מטיל בייצים ,הבייצים שלו גדולים מאוד והדינוזאורים שהם תינוקות אז או רואים אותם גדולים(לא כמו בני-אדם).

הדינוזאור הוא יצור טורף אם בן-אדם מעצבן אותו הדינוזאור אוכל אותו או שהוא דורך על הבן-אדם(הבן-אדם מת).

המטר של הדינוזאור גדול מאוד כמו:3-4 מטר.

היום הדינוזאורים לא חיים אבל לפני 200 שנה הם היו קיימים(חיים).

המלצה על ספר מ'ס 2.

שם:ילנה ג'2

שם הספר:בילבי גרב ברך.

איורים:לורן צ'ילד.

כתב:אסטריד לינדגרן.

בספר מסופר:

בילבי היא אחת מדמויות המופת של ספרות הילדים, ועבור דורות של קוראים היא הייתה סמל לעצמאות, לשובבות ולאהבת ההרפתקאות של גיל הילדות.

בילבי, הילדה החזקה בעולם, היא פרי דמיונה של הסופרת השבדית אסטריד לינדגרן . עלילותיה ראו אור ב- 1945 , ומאז זכו לעיבודים רבים לקולנוע, לטלויזיה ולתאטרון ותורגמו לראשונה לעברית בשנת 1956.

מהדורה חגיגית זו מזמינה את הקוראים לשוב אל הספר המקורי, הרואה אור בתרגום חדש של דנה כספי מהמקור השבדי. איוריה המרהיבים של לורן צ'ילד , מבכירי המאיירים לילדים היום, מעניקים חיים חדשים לסיפור הקלסי.

דמויות:

טומי(אח של אניקה)

אניקה(אחות של טומי)

בילבי(ילדה שהיא חיה ביולה וילקולה)

אמא (של טומי ואניקה)

אבא(של אניקה וטומי)

כדאי לכם לקראו את הספר בילבי גרב- ברך זה סיפור מעניין מאוד ויש בו הרבה פרקים מעניינים מאוד

בילבי גרב-ברך הוא ספר הרפתקאות יפים ומאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מעניינת!!!.

בילבי גרה לבד בוילה "וילקולה" ויש לה מזל שיש לה 2 חברים שאוהבים אותה וכל הספר שקראתי הם תמיד

תמיד איתה ולא עוזבים אותה והם יוצאים כל פרק ופרק הם עושים איתה הרפתקאות יפות ומקסימות.

ממני:ילנה !!.

מכתב אישי

13.1.2010

לסנדרה חברתי הטובה!
רציתי לספר לך שנסעתי לטבריה.
בטבריה מזג-האוויר פושר ונעים.
אני ראיתי את הביכה ושחיתי בה.
ראיתי את הבניין של טבריה וצילמתי אותה.
בבריכה המים פושרים ונעימים וכיף לשחות שם.
אני הצטלמתי עם אמא ואבא שלי לפי התור ליד הכינרת היפה שהייתה שם!!.
בבריכה אני עליתי על אבא שלי בגב ושחיתי איתו למים עמוקים.
וגם שחיתי עם אמא שלי למים העמוקים.
והיה לי כיף חיים.
שאני נסעתי הביתה חזרה וראיתי פרות שאיש מוציא מהפרות חלב והוא נתן לי ולאמא שלי ואבא,קצת לישתות מהחלב של הפרות והחלב היה טעים.
צילמתי את ההרים שהיו שם ואבא שלי סיפר לי שההרים האלו הם היו שךל עידן הקרח.
צילמתי כל הר שאבא שלי אמר שזה של עידן הקרח.
שמחתי מאוד מאוד מאוד!!.
מתגעגעת אליך.
שבוע מקסים
אוהבת אותך"ילנה"

פרוייקט נגישות

ביום שישי בבוקר אני, אביעד,עומרי וניתאי הלכנו לרחוב מינץ ,ובדקנו נגישות כל ילד:ניתאי,אני ועומרי קיבלנו דף והיינו צריכים למלא- בדקנו אם יש מקום חנייה לנכים, אם כסא גלגלים יכול לעבור במדרכה.

אנחנו הלכנו,והלכנו וראינו את אמא של עומר ואמרנו לה בצחוק תכיני לנו חלב עם עוגיות!.

אחר-כך ראינו את אמא של ניתאי והיא היתה במספרה שקוראים לו:"אייל" ואמא של ניתאי נתנה לנו עוגיה עם שוקולד.

ראינו גם בקופת חולים "לאומית"אם יש שם נגישות ורשמנו בדף שהיה צריך!!.

מאוד חשוב להתנדב ולעזור ןאנשים שקשה להם.

צילום פאול קור

ביום שני בצהריים בבית-הספר הלכנו לכיתה המקבילה שלנו ג'1.

צבענו את הסיפור:"הקץ של הנץ" והיה לנו כיף,צבענו וצבענו וצבענו .היו ציורים יפים עשיתי שמים סגולים,כחולים וירוקים,לא הספקנו לעשות ליצבוע את כל הדפים, אנחנו נסיים לעשות את כל הדפים שלא סיימנו לעשות בבית.

היה לי כיף מאוד מאוד מאוד הכי שבעולם וגם עשיתי עם דורין,סנדרה,ניקול ואני והיה כיף וכל הדפים כימעט היו עם נצנצים בטושים של דורין!וסנדרה!!!.

יום בחיי

בבוקר אני קמה מהמיטה אחר כך הולכת לשירותים ,אוכלת,מתלבשת מצחצחת שיניים והולכת לבית הספר.
למדתי את כל המקצועות שצריך היה להביא לבית הספר.
בבית הספר חניתה חילקה לילדים טובים מדבקת היצטיינות ביומן,וההורים צריכים לחתום.
באתי הביתה עם אבא שלי והראתי את ההיצטיינות להורים שלי,וההורים שלי שמחו וחתמו לי.
אכלתי אוכל, עשיתי שיעורים, שיחקתי במחשב.
הלכנו לסבתא שלי ,ישנתי אצלה שיש שבת והיא קנתה לי הרבה הרבה מתנות יפות .
נהנהתי מאוד והיה לי כיף מאוד.