זיוית וליהי ישבו בכיתה זו ליד זו.
באותו יום כשהיגיעו לתחנת האוטובוס זיוית שכחה לקחת כסף לנסיעה.
ליהי שאלה את זיוית:"אין לי ברירה אני אלך ברגל".
ליהי לא הציאה לה הלווה,אמרה שלום והלכה.
אמרה זיוית:"ודאי אין לה כסף להלוות לי.
ליהי עצרה ליד בית קפה קנתה גלידה ופסק זמן.
זיוית הגיע הבייתה מותשת,אגלי זעה נטפו ממצחה,יום שרבי היה באותו יום.
ראשה כאב,עורה נסרף ,היא פתחה את הדלת המקרר ושתתה הרבה מים בעולם היא לא שתתה ככה הרבה מים.
עברו שלושה חודשים.
וליהי השתתפה בתחרות נגד זוהר.
היא נעלה נעלי ספורט ליהי קשרה אותם והם לחצו לה ליהי ביקשה מזיוית נעליי ספורט שלה זיוית חשבה במוחה:לנקום או לא לנקום.
דעתי על המעשה:
זיוית צודקת ליהי ראתה שאין לזיוית כסף לנסיעה באוטובוס אז ליהי הייתה קונה לעצמה גלידה ופסק זמן.
זה לא כל כך חשוב אז היא הייתה קונה לזיוית מים בדרך הבייתה שלה כי:
הדרך של זיוית ארוכה.
אני הייתי נוקמת כי:
אם ליהי הייתה חברה שלי לישתות מים זה יותר חשוב מחברות.
גם ככה ליהי לא הייתה חברה טובה מהנשף היא הייתה חברה רגילה.
לחברה שלי ילנה מאוד מאוד מאוד מאוד
השבמחקנהנתי ליקרוא הכל הכל הכל הכל הכל הכל הכל הכל הכל
מה שאת כתבת לנקום או לא לנקום מאוד נהנתי ליקרוא על זיוית וליהי והיה לי מאוד עצוב שהזיוית היתה מותשת