יום חמישי, 25 בפברואר 2010

חג פורים שמח!

6.אני מספרת על פורים שיהיה ביום שישי:

אני ממליצה על התחפושת:חתול.

כי:חתול הוא חמוד ועם נצנצים.

כיף מאוד להיתחפש לחתול.

בעיקבות השיר "אולי אני יהיה מלכה?" היא לא היתחפשה לאף אחד.

אני יהיה חתולת מלכה וחברה שלי ניקול תיהיה הנסיכה שלי!.

זה יפה מאוד!.

כיף לי להיתחפש לחתולה.

מחר זה היום הכי כיף שלי!.

משלוחי מנות,תחפושות! זה כיף מאוד.

ניראה לי שיהיה כל מיני פעילויות יפות וכייפיות מחר בפורים!.

אני אוהבת מאוד מאוד מאוד את חג פורים.

אני יביא מחר סלסילה בינונית ובא כמה ממתקים טעימים (זה המשלוחי מנות שלי!).

חג פורים שמח לכולם!.


חתולי זה החיה שאני הכי אוהבת !!!!

יום רביעי, 24 בפברואר 2010

ג'אנר הומור

ברצוני להמליץ לכם על הסיפורים:
הרשלה,ג'וחא וחכמי חלם ונראה לי שיהיה מאוד מעניין לקרוא את הסיפורים האלה שהיגיעו מארצות רחוקות.
המשותפים בסיפורים שהם:"
מצחיקים מאוד יש להם מוסר השכל.
לג'וחא מוסר ההשכל:
יהיה שיש תשובות שיש להם 2 משמעויות.
הרשלה:
שלא צריך לפחד מאנשים שאומרים :
"אני אעשה משהו לא טוב!".
לישאול מה תעשה לי?.
חכמי חלם:
שמוצאים רעיון למשהו צריך ליבדוק שהרעיון מתאים לו.
יש לדמויות בסיפורים שמות מצחיקים:
"הרשלה,ג'וחא וחכמי חלם.
הרשלה הוא דמות מסיפור.
הוא בא מיפולין,
הוא מצחיק מאוד הוא מספר בדיחות.
הוא מטייל בכפרים.
אני ממליצה על הסיפורים כי:
הם מאוד מעניינים ,מצחיקים וכייפים ליקרוא אותם!.
דוגמא:
בסיפור של ג'וחא:
ג'וחא בא למיסגד ושאל את כל המיתפללים:"אתם יודעים מה ברצוני לומר לכם"?.
כל המיתפלילים אמרו:"לא".
ג'וחא ענה:"טוב,אם אתם לא רוצים שאני יספר לכם מה ברצוני לומר".
ג'וחא בא למיסגד בשבוע הבא ושאל את כל המיתפללים:"אתם יודעים מה ברצוני לומר לכם?".
כל המיתפללים ענו:"כן".
ג'וחא ענה:"טוב,אם אתם יודעים מה ברצוני לומר לכם אז למה שאני אגיד לכם כי אתם יודעים!.
ג'וחא בא למיסגד בשבוע השלישי ושאל את כל המיתפללים:"אתם יודעים מה ברצוני לומר לכם?".
חלק מהמתפללים ענו:"כן".
וחלק השני אמרו:"לא".
ג'וחא אמר:"מי שיודע מה אני רוצה לומר לכם אז יגיד למי שלא יודע מה אני רוצה להגיד לכם".
אני ממליצה לכם כיתות ב' שתיקרוא את הסיפורים הרשלה,ג'וחא וחכמי חלם.
הם מאוד מעניינים כיפיים ומאוד מאוד מאוד מצחיקים.
תקרוא את הסיפורים של הומור:
הרשלה,ג'וחא וחכמי חלם ואם תאבו את הסיפורים אז תודו לי.
אני מרגישה שכיף מאוד ליקרוא את הסיפורים ההומור וגם הם מצחיקים אני ממליצה ליקרוא את הסיפורים כי הם מרתקים,מצחיקים,ועוד תהנו מהסיפורים:
הרשלה,ג'וחא וחכמי חלם.

יום חמישי, 18 בפברואר 2010

מעשה בירח שאינו זורח


חכמי חלם היו טיפשים מאוד.
הם גרו בפולין בעיר חלם.
יום אחד הם חזרו הבייתה בלילה כשהיה חושך ולא היה ירח בשמים.
והרב שלהם נפל לתוך הבור.
אלתר אמר:"מה נעשה שלא יהיה חושך בלילה?".
כולם חשבו וחשבו .
קם לייזר ואמר:"שמתי לב,שיש בלילות שאין בהם אור מהירח,ויש לילות שיש את הירח והאור שלו."
כולם נידהמו מדבריו.
לייזר המשיך ואמר:"ניקח גיגית מלאה מים וכשיהיה אור בירח (שהירח זורח) וזה יופיע במים ניקשור את הגיגית בשקיות ולא ניתן לירח ליברוח."
מוסר ההסכל הוא:
שממציאים פיתרונות לבעיה צריך ליבדוק שהפיתרונות מתאימים לבעיה.
פיתרונות לבעיה:
לקחת נרות,
לתקן את הבור,
פנסים,
אורות.
מה שמצחיק בסיפור:
שלייזר אמר:
לקחת גיגית מים ושמופיעה הירח ליזגור את הגיגית בשקיות,שהירח לא יברח ויהיה להם אור ולא חושך (זה רק הישתקפות.)

יום שלישי, 16 בפברואר 2010

ג'וחא נואם במסגד





ג'וחא הוא אדם ערבי.

הוא היה מספר בדיחות.

הוא דמות מסיפור.

ותמיד היה מבולבל.

קצת דומה להרשלה.

הוא מאוד טיפש.

ביום אחד ג'וחא בא למסגד.

הוא שאל את כולם :"אתם יודעים מה אני רוצה להגיד לכם?".

כולם אמרו:"לא".

ג'וחא ענה :"טוב בסדר לא כדאי להגיד לכם ולא תדעו מה אני רוצה להגיד",והלך.

שבוע אחרי ג'וחא שוב בא למסגד ועוד פעם שאל:"אתם יודעים מה אני רוצה להגיד לכם?".

אחר כך ענו המיתפללים:"כן".

ג'וחא אמר:"טוב אם אתם יודעים מה אני רוצה להגיד לכם אז מה צורך לומר לכם?."

שבוע אחרי עוד פעם הופיע ג'וחא ואמר :"אתם יודעים מה אני רוצה להגיד לכם?".

חלק אמרו :"כן" וחלק אמרו :"לא".

ג'וחא אמר :"מי שיודע מה אני רוצה להגיד לכם יגיד למי שלא יודע מה אני רוצה להגיד לכם".

מוסר ההשכל הוא:

לא צריך לענות ב"כן או "לא" אפשר בתשובה אחרת וגם צריך לענות בתשובה מלאה.

משמצחיק בסיפור:

שאף אחד לא ידע מה ג'וחא רצה להגיד וכולם אמרו:"כן".

שהם יודעים מה ג'וחא רצה להגיד,

וג'חא אמר מי שיודע מה אני רוצה להגיד אז הוא יגיד למי שלא יודע מה ג'וחא רוצה להגיד.

יום שני, 15 בפברואר 2010

הכנת עפיפונים

ביום שישי ביום המישפחה שהיה בבית הספר אבא של גילעד (אילן) היסביר לנו איך מכינים עפיפונים.
אבא של גילעד (אילן) נתן לנו קרשים מחוברים ,ואנחנו לקחנו חוט וקשרנו מיסביב לקרשים,אחר כך היה הפסקה וכל ילד הלך ליקנות אוכל אני לא קניתי אוכל ואני המשכתי בעפיפון: לקחנו נייר חום והידבקנו מיסביב לחוטים שקשרנו מסביב לקרשים,ואבא של גילעד (אילן) נתן לנו ניירות ציבעוניים והיינו צריכים להדביק וליגזור מה שרוצים.
אני גזרתי אחר כך והידבקתי פרפר יפה מאוד בכל מיני צבעים!.
אני היצטלמתי על העפיפון היפה שעשיתי.
אחר כך מי שסיים היה צריך לרדת לחצר ולעיף את העפיפון היה לי מאוד כיף ,בהתחלה חשבתי שזה יהיה קשה מאוד אבל ניסיתי וזה היה קל מאוד בעזרת שאילן (אבא של גילעד) עזר לנו!.
היה צילצול הלכתי הבייתה עם אבא שלי והוא אמר :"איזה מן עפיפון יפה!".
אמרתי לו :"תודה!".
וגם הראתי לאמא שלי והיא אמרה גם יפה אמרתי לה תודה,אחר כך אחרי 2 ימים הגיע יום שני וחניתה אמרה לנו לעשות חוויה על הכנת העפיפונים ביום שישי ואיך שאבא של גילעד (אילן) עזר לנו!.
שמחתי ביום שהכנו עפיפונים והיה לי כיף מאוד!.

יום חמישי, 11 בפברואר 2010

הרשלה



הרשלה הוא הדמות דמיונית.
שמו היה הרשלה.
הרשלה נולד בפולין.
הרשלה היה מטייל בכפרים.
הוא אהב לעשות בדיחות מצחיקות.
פעם אחת היה הרשלה יהודי עני ,הוא אהב בדיחות מצחיקות ,ליצחוק ותמיד הוא אהב להיות שמח.
הוא נכנס למסעדה והזמין ארוחת ערב.
האישה של המסעדה ראתה שהוא עני ולא נתנה לו שום אוכל.
הוא צעק על האישה:"אם לא תתני לי אוכל אני אעשה מה שאבא שלי עשה".
האישה פחדה והזמינה לו אוכל.
האישה שאלה את הרשלה:"מה אבא שלך היה עושה?"
הרשלה אמר: "אם הוא לא מצא אוכל הוא היה שוכב לישון רעב."
אני למדה מהסיפור ש:
לא צריך לפחד מאנשים שאומרים משהו רע שיעשה לי פשוט לישאול מה תעשה לי".

יום שני, 8 בפברואר 2010

רפלקציה - למה צריך תגובות?

בבלוג מגיבים לי חברים,ואני מגיבה להם בחזרה,לאותם חברים שהגיבו לי,וגם לחברים אחרים שלא הגיבו לי,ככה הם יגיבו לי חזרה.
צריך להגיב בבלוג:אם אני מגיבה לכיתה שלי אני גורמת להם שימחה בתגובה הטובה שכתבתי להם.
אפשר להגיב לא חיובי לאחרים אבל להישתדל לא לכתוב תגובות לא טובות.
לכתוב תגובות:יפות ,תרבותיות ,מנומסות וגם לא להעליב אותם.אני מרגישה שמישהו מגיב לי טוב:אז אני יודעת שהם אוהבים את הבלוג שלי ואת הרשומה שכתבתי (איפה שהם הגיבו לי).
ושמגיבים לי רע :אז אני יודעת שהם לא אוהבים את הרשומה שכתבתי אם הם לא מסכימים ועוד .....אבל אף פעם לא הגיבו לי רע רק משהו טוב הגיבו לי!.
אני מאוד אוהבת להגיב לאחרים בבלוג כי:אחר כך יגיבו לי חזרה וגם שהם היו חברים
שלי מהתגובה היפה כשכתבתי להם,אף פעם אני לא עושה תגובה לא יפה רק אם אני לא מסכימה,אפשר לתקן משהו אבל אף פעם אני לא מעליבה חברים בבלוג שלהם!.
אני מאוד נהנתי ליקראו את התגובות שהם רושמים לי וגם שהחברים קוראים את התגובות שלי!.
ואני אוהבת את הבלוגים של אחרים וגם שלי!.ואני מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד אוהבת את הבלוג של חברה שלי "סנדרה"!!!!!.

יום שישי, 5 בפברואר 2010

לנקום או לא לנקום








זיוית וליהי ישבו בכיתה זו ליד זו.
באותו יום כשהיגיעו לתחנת האוטובוס זיוית שכחה לקחת כסף לנסיעה.
ליהי שאלה את זיוית:"אין לי ברירה אני אלך ברגל".
ליהי לא הציאה לה הלווה,אמרה שלום והלכה.
אמרה זיוית:"ודאי אין לה כסף להלוות לי.
ליהי עצרה ליד בית קפה קנתה גלידה ופסק זמן.
זיוית הגיע הבייתה מותשת,אגלי זעה נטפו ממצחה,יום שרבי היה באותו יום.
ראשה כאב,עורה נסרף ,היא פתחה את הדלת המקרר ושתתה הרבה מים בעולם היא לא שתתה ככה הרבה מים.
עברו שלושה חודשים.
וליהי השתתפה בתחרות נגד זוהר.
היא נעלה נעלי ספורט ליהי קשרה אותם והם לחצו לה ליהי ביקשה מזיוית נעליי ספורט שלה זיוית חשבה במוחה:לנקום או לא לנקום.
דעתי על המעשה:
זיוית צודקת ליהי ראתה שאין לזיוית כסף לנסיעה באוטובוס אז ליהי הייתה קונה לעצמה גלידה ופסק זמן.
זה לא כל כך חשוב אז היא הייתה קונה לזיוית מים בדרך הבייתה שלה כי:
הדרך של זיוית ארוכה.
אני הייתי נוקמת כי:
אם ליהי הייתה חברה שלי לישתות מים זה יותר חשוב מחברות.
גם ככה ליהי לא הייתה חברה טובה מהנשף היא הייתה חברה רגילה.

יום רביעי, 3 בפברואר 2010

טיול לנחל אלכסנדר











ביום שלישי 2.2.10 אתמול הלכנו לנחל אלכסנדר כל כיתתי והמחנכת חניתה בבוקר.
בנחל אלכסנדר הייתה לנו מדריכה שאמרה לנו שהנחל מתחיל בנתניה עד שנישפך לים.
הלכנו לים,ראינו צדפים ואבנים בחוף הים.
היה שם כיף.
נכנסנו למקום שאנשים לומדים לשוט בספינה אכלנו ממתקים ארוחת בוקר וגם צהריים.
הלכנו לחדר יפה ששם יש את הצבים שחלק מהםפצועים ולחלק בריאים ושלמים.
גם ראינו איש שמנקה צב-ים.
וגם הכנו כמו מדליות של "לישמור על הצבים!."
היה לי כיף מאוד הכי שבעולם וזה הטיול הכי כיף שהיה בשנה הזאתי!!!!!.